פרופסור חצרוני על פינוי עמונה

שואלים אותי למה אני לא מחייך יותר בתמונות. התשובה היא שאין לי כל כך על מה.
בזמן האחרון אני סופג מכה אחרי מכה. נתחיל בזה שאבי האהוב נפטר ונאלצתי להיפרד מהפנסיה התקציבית האהובה שלו. בנוסף, נזרקתי מאוניברסיטת הכיבוש ולא הצלחתי למצוא עבודה אחרת בישראל בגלל עמדותיי האנטי-ציוניות ואנטי נשים שאין להן מה לקנות בקסטרו. בהמשך, נטשה אותי שירין, שדווקא יש לה מה לקנות בקסטרו אבל היא מדברת ערבית ולא גרמנית. בגלל הנטישה, תוכנית הרדיו "מתבוללים ומתמזמזים עם אמיר ושירין" בוטלה.

 

בקיצור – שורה של אסונות שמורידים את החשק לחייך.
אבל היום אני צוחק מפה לאוזן, כי היום עלה הכורת על עמונה. כמו כל אדם נורמלי, גם אני שמח כאשר מתנחלים יהודים מגורשים מבתיהם. אמנם הייתי שמח יותר לראות אותם צועדים בקור, מבוססים בבוץ, לבושים רק בתחתונים אל הקו הירוק כשבידיהם מזוודה מסמורטטת עם תשמישי קדושה שלא שווים גרוש, אבל כל פינוי של מתנחלים הוא סיבה למסיבה, אתחלתא דגאולה – במיוחד כשמחריבים להם גם את בית הכנסת .

 

במופע הקרוב של חיוכים וטינופים עם עוכר ישראל" – ירושלים, מוצאי שבת, 4.2, שעה 21:30, כרטיסים בקישור:https://www.goshow.co.il/event/order/4397/11444/
נרים כוסית לחיי חורבן עמונה.


בינתיים, תסתפקו בתמונה יפת תואר שלי חוגג באתר הפסולת שאליו יגיעו עוד מעט חורבות בית הכנסת של עמונה.

 

פרופסור חצרוני חוגג באתר הפסולת שאליו יגיעו עוד מעט חורבות בית הכנסת של עמונה
פרופסור חצרוני חוגג באתר הפסולת שאליו יגיעו עוד מעט חורבות בית הכנסת של עמונה

הצוואה של פרופסור אמיר חצרוני

בגלל מותו של אבי האהוב ז"ל נאלצתי לכתוב צוואה. זה היה דחוף כדי לוודא שאם אני אמות בטעות, קרובי משפחתי שאיש מהם לא השתמט מצבא הכיבוש וחלקם התחתנו בנישואי תערובת עם בני עדות המזרח לא יקבלו גרוש.

אני יודע שכולם סקרנים לדעת מי יירש אותי. הנה עיקרי הצוואה:
גופתי תעבור קריוניקה מלאה. המטרה היא לקום לתחייה במהירות האפשרית.
יתרת הכסף תממן שלושה פרוייקטים חשובים של צדקה:

  1. קרן קשירת חצוצרות לנשים מזרחיות, חרדיות תימניות ובדואיות – קרן זו תסייע לנשים מוחלשות לממש את עצמן.
  2. המרכז להתבוללות – מרכז זה יסייע לצעירים יהודים שרוצים ללכת בדרכי ולהתבולל.
  3. יד למשתמט – פרוייקט עתיר תקציבים שיכלול קרן מלגות, אנדרטה, ספרייה, ועוד דברים שיפארו את תרומתם של המשתמטים לחברה ולתרבות.

בנוסף, יוקצה כסף לקריוניקה של זכריה ההאסקי ולהקמת פסל אמנותי ענק שלי עושה ספונז'ה עם דגל ישראל. סכומים קטנים יועברו לגופים שמטפלים בהעמדת קציני צה"ל למשפט צדק בבית הדין הבינלאומי בהאג.


בתמונה תוכלו לראות אותי מחייך מאוזן לאוזן אחרי שכתבתי את צוואתי. מאחוריי עומדת שירין שאמנם לא תירש אותי, אך תוכל אולי לעבוד כיועצת במרכז להתבוללות.

פרופסור אמיר חצרוני מחייך מאוזן לאוזן אחרי שכתב את צוואתו
פרופסור אמיר חצרוני מחייך מאוזן לאוזן אחרי שכתב את צוואתו

דרוש פתולוג

אני רוצה לפנות הפעם למגזר מעריצים שקצת הזנחתי, למרות הקשר האמיץ בינינו. אני מתכוון לנקרופילים.
קיבלתי את דוח נתיחת הגופה של אבי האהוב ז"ל – מי שגירש ערבים בנאכבה אבל התחרט וביקש סליחה, נהנה מפנסיה לא תקציבית מקרן פנסיה ישנה עם אקטואריה לא מאוזנת, ונהג בלי מזגן כדי לחסוך.

 

אני מחפש פתולוג טוב שיוכל לעזור לי להבין את הדוח. גם פרח פתולוגיה יתקבל בברכה. לפרח זו הזדמנות נדירה להיכרות אינטימית עם אדם גדול שהוליד אדם גדול עוד יותר.

 

בתמונה: אני ואבי בבית חולים קצת לפני מותו. שימו לב למצב המעולה של השיער שלי למרות שהשעה היתה לא קלה. השיער עמד באתגר בזכות התכשירים של וידאל ששון.

 

פרופסור חצרוני בתמונה עם אביו בבית חולים קצת לפני מותו
פרופסור חצרוני בתמונה עם אביו בבית חולים קצת לפני מותו

פרופ' חצרוני מתאר את בניית מצבות הוריו

בקיץ התייתמתי מאבי עליו השלום.

 

חייו הארוכים של אבא היו שילוב של אורות וצללים. מצד אחד, הוא לקח חלק פעיל בנאכבה וגירש את ערביי צפת – כולל אבו מאזן הנער הנחמד שרצה לחיות בדו-קיום עם הכובש הציוני. מצד שני, אבא התחרט על מעשיו, ביקש סליחה מהערבים והביע מעומק הלב את צערו על הקמת מדינת ישראל.

 

בסופו של דבר, נעשה עם אבי צדק הסטורי: הוא נענש על פשעי המלחמה שלו באובדן האזרחות הפולנית היוקרתית. האזרחות הזו הוחזרה לי, וגם זו חתיכת צדק הסטורי כי אני עושה כמיטב יכולתי לעודד גירוש יהודים מארץ ישראל.

 

חודשיים אחרי מותו של אבא בניתי לו ולאמא מצבות מפוארות. הנה סרט, שצולם על ידי עיתון הארץ, ומתאר את המצבות ובנייתן (כולל דרישתי להנחת סלב).
שימו לב לפניי היפות והעגומות (בגלל האבל על אבא) וגם לשיער המהמם שלי שמתבדר ברוח הסתווית.

 

בכורה עולמית: טקסט המצבה בקבר המשותף של אביו ואימו של פרופסור חצרוני

אני שמח להציג בבכורה עולמית את הטקסט של המצבה בקבר המשותף של אבי ואמי.
לקח לי יותר מחודש לתכנן את המצבה כי חשבתי לא מעט איך אני מצליח להעביר בפחות ממאה מלים את אישיותו המורכבת של אבא ואת חייה הסוערים של אמא.

אני מאמין שהצלחתי להציג היטב את הפנים המגוונים של שניהם וליצור פורטרט אמין ואוהב.

 

המצבה תיבנה על ידי אמן מצבות מרחובות – מהמובילים בתחומו באזור השפלה הפנימית. יחד עם זאת, מכיוון שהוא סירב להעניק לי הנחת סלב משמעותית – שמו יישאר חסוי.
אני מזמין אתכם בעוד חודש לטקס גילוי המצבה. פרטים יימסרו.

 

טקסט המצבה של אביו ואימו של פרופסור חצרוני
טקסט המצבה של אביו ואימו של פרופסור חצרוני

ההספד של פרופסור חצרוני לאביו – דוד חצרוני

החלק השני של ההספד שלי לאבא היה נבואת פורענות ונחמה ברמה גבוהה מאוד שמציבה אותי עם גדולי הנביאים – מירמיהו ועד אורי גלר – ומבסס את מעמדי כיורשו של ישעיהו לייבוביץ.

 

לאחר סקירה ציורית של פוסטים על אבא שנכתבו על-ידי "הפראים מאפריקה" שהשתלטו על מדינת ישראל והפכו אותה מקולוניה אירופאית נחמדה ומנומסת – שוות ערך כמעט לרומניה – לארץ של קבב ומופלטות וקובי פרץ – מגיע החלק הפורעני. אני מתאר בחיוך איך תלך המדינה הצלבנית-ציונית לגריטה. לקינוח, אני מגיש את פרק הניחומים שבו אני מתאר איך יינצלו המתבוללים.

 

ההספד הותיר את הנוכחים – לרבות זכריה ההאסקי המומים. רבים רצו לקבוע דייט עם בעלות דרכון זר – אפילו אם אין להן מה לקנות בקסטרו – כדי להינצל מהחורבן הצפוי.